רוני חפר
כתב ואייר:
בא לי!
השלישי בטרילוגיה אחרי ״משעמם לי!״ ו״מתי מגיעים?״. הפעם יותם ואביו הכל-יכול יוצאים למסע ברחבי העיר, במהלכו יותם רוצה כמעט את כל מה הוא רואה, ואביו, כמו תמיד, מספק לו את מבוקשו מבלי למצמץ. השאלה האם יותם באמת צריך היפופוטם, מטוס סילון וראש ממשלה, כנראה נשאלת ע״י כל הורה שמכיר את התופעה (אולי רק בממדים יותר צנועים) אצל ילדיו התובעניים.
״יותם ואביו הולכים ברחוב. יותם אוחז בידו האחת כדור צבעוני, מאחוריו איש מנגן באקורדיון, מאחוריו צועד לו בכבדות היפופוטם שמן ובעקבותיו נוסע באיטיות וברעש גדול מערבל בטון ענקי,״
עוד משהו קטן:
בגרסאות הראשונות של הסיפור החלטתי להחזיר את יותם לגיל 3 (ב״משעמם לי!״ וב״מתי מגיעים?״ הוא בערך בן 7) ולשים בפיו את שתי המילים הכל כך שגורות בגיל הזה: ״את זה!״
רחלה, העורכת שלי, הורידה אותי מהרעיון והציעה במקום זה את ״בא לי!״
דבר הביקורת
״סיפור משעשע וקולח, שנכתב בידי מי שגרם לנו עונג גם
בספריו - ״משעמם לי!״ ו״מתי מגיעים?״
אסנת בלייר, להיות הורים
״מבדר ומהנה מבוגרים וילדים גם יחד״
מקור ראשון
״סיפור עם איורים מיוחדים שמדבר לליבו של כל ילד והורה״
ענת גבריאלי, מודיעין ניוז 12.6
״זהו ספר שמעביר את המסר היטב גם בזכות הציורים הגאוניים של חפר״.
מאירה גולדברג ברנע, מאקו 4.6.15