top of page

פומי, סיפור על טפיר

 

סיפורו של פומי, הטפיר (כן, יש חיה כזאת באמת) הקטן שאינו מבין למה לא נכתב מעולם סיפור על טפיר ויוצא לבדוק זאת בעצמו, הוא בעצם מסע מאד אישי אל נפש האמן היוצר. מאיפה באים הרעיונות? באילו חדרים בראש הם שוכנים ומתי הם קופצים לביקור והאם לכתוב על המוכר והידוע או על הבלתי צפוי - שאלות שאני מתמודד איתן כשאני יושב מול הדף (סתם, מול מסך המחשב) הריק וחושב "מה הלאה?". וחוץ מזה אני מת על טפירים...

״...אבל לא היה לו אף סיפור על טפיר.

.והוא לא הבין למה

למה כל החיות האחרות קיבלו סיפור, ואילו הטפיר לא קיבל אפילו סיפור אחד קטן.״

עוד משהו קטן:

כשנולד בספארי ברמת גן טפיר קטן, בן למאיר ופסיפלורה ואח לפפאיה, פניתי לספארי בהמלצה לקרוא לו פומי. ההמלצה התקבלה בחום, אך בסופו של דבר הטפירון קיבל את השם המפואר: פנחס...

דבר הביקורת:

 

"בטקסט שנון ובסבטקסט עמוק כותב חפר לילדים על רעיון, השראה וקריאה. הציורים השנונים והצבעוניים הם קריקטורות מתוחכמות המסייעות להעביר את הקוראים מעל המקומות בהם הטקסט נעשה עמוק"

(גפי אמיר, ידיעות אחרונות)

 

״...תענוג להצטרף אל פומי במסעו ולהפליג על כנפי דמיונו העשיר של הסופר. האיורים הנהדרים מציבים את חפר ללא עוררין בשורה הראשונה של המאיירים לגיל הרך בארץ - מזמן לא יצא כאן picture book מקורי ברמה כה גבוהה. הספר מעוצב לגיל הרך, אך אינו קצר ויזמן שעה ארוכה של נחת לבני 4-8.״

(הד החינוך)

 

"במפתיע, ואולי בעצם לא, "פומי - סיפור על טפיר" הוא ספר שקל להמליץ עליו מכל הלב. מדובר בסיפור מתוק, שכתוב בצורה קלה, קצרה וקלה לקריאה. מפתיע יותר הוא שהמחבר, רוני חפר, הוא גם זה שאייר (ברוב חן)."

(רצוי ומצוי)

 

"האיורים אף הם עשירים בפרטים, הצבעוניות מלבלבת, פורצת ומעשירה את הטקסט הכתוב. מומלץ לכולנו ובמיוחד לגילאים א-ג . גם ילדי ד' לדעתי יהנו."

(פורום ספרי ילדים ונוער, תפוז)

bottom of page